תנוחת ההרפיה- שוואסאנה חלק א'- כיצד ללמוד לחיות נכון!
בתוך אורח חיים מהיר והישגי רבים מאיתנו איבדו את תחושת הקצב הפנימי. גירויים חיצוניים רבים כגון מסרים ברשתות האינטרנט, הטלפוניה (סמרטפונים, אייפדים וכיו"ב) והרשתות החברתיות טלוויזיה ופרסומות רבות אשר מקיפות אותנו מכל עבר, הן במדיות דלעיל במדיות המודפסות ואפילו בלכתנו לתומנו ברחוב לוכדות את תשומת ליבנו ומחשבותינו מתוך שלטי חוצות מנצנצים. דרישה להישגיות והשגת יעדים רבים מותירים אותנו לחוצים, נרגזים וחסרי שקט על אף, ולעיתים בגלל, הדברים הרבים שצברנו במהלך השנים ("מרבה רכוש מרבה דאגה") הובילו את רובנו לחיים "במסלול המהיר " וכתוצאה מכך אנו חשים כי אין לנו זמן לנשום, אין זמן לנוח וגם בזמן השינה הקצר שנותר לנו טורדים אותנו מחשבותינו וחלומותינו.
אם נמשיל את גוף האדם לרכב, הרי שההרפיה הינה "מערכת הקירור" של הרכב. לרכב ללא מערכת קירור מתפקדת כיאות יש בלאי מואץ למנוע אשר יגרום לשחיקתו וקריסתו בטרם עת. כך גם עלול לקרות לגופינו (ונפשנו) ללא הרפיה מספקת. תרגול הרפיה ואפילו קצר, על בסיס יום יומי, יסייע לנו באיזון גופני ומנטאלי ובעמידה וההתמודדות היומיומית באתגרי החיים.
תנוחת ההרפיה- שוואסאנה (שתרגומה המילולי מסנסקריט עתיקה הינו "תנוחת הגווייה"), חרף היותה קלה מאוד ליישום מהבחינה הפיזית נחשבת לאחת התנוחות הקשות ביותר ביוגה. לרבים נשמע תמוה הכיצד תנוחה שבה האדם שוכב על גבו ללא תנועה קשה יותר מתנוחות שונות המצריכות גמישות ויציבות. הסיבה לכך היא כי תנוחת ההרפיה אינה מצריכה מאיתנו להתאמץ או לשאוף לאן שהוא, להיפך, תנוחה זאת מבקשת ללמד אותנו להרפות! להרפות את הנוקשות הפיזית אותה אנו חשים ולהרפות את אינסוף המחשבות, דאגות, רצונות אשר חולפים במוחנו ללא הרף. תהליך הרפיה אינו דבר קל עבורנו כבני אדם. על מנת לסבר את האוזן, שכבו לבדכם כך על גבכם ונסו לא לחשוב על כלום במשך 20 שניות סה"כ (וכן:לחשוב על לא לחשוב זו גם מחשבה…) האם הצלחתם ? במידה ולא, תנוחת ההרפיה יכולה ללמד אתכם רבות על דרך חיים נכונה ומאוזנת יותר.
מתח בחיינו
מתח הינו מצב בו האדם חווה עומס רב עד לכדי מצב בו הוא מתקשה להכיל ולהתמודד עם שפע האינפורמציה והגירויים אשר הוא נחשף אליהם. יחד עם זאת, למרות חסרונותיו של המתח, ניתן לומר שבמידה מסוימת מתח הוא דבר נחוץ ואף חיוני לתפקוד בריא. אז מה קורה בגופנו בזמן מתח? מערכת העצבים הסימפתטית אשר שרתה את ההישרדות של המין האנושי במהלך הדורות בכך שנתנה לנו בעיתות סכנה מספיק אנרגיה בשביל "לברוח או להילחם" , מזרימה אנרגיה רבה לגופנו (כאשר אנו עומדים בפני מצב מתח) על מנת שנוכל להחליט בצורה מהירה ויעילה באיזו פעולה לנקוט. כל זאת קורה ע"י 2 חומרים המופרשים לגופנו – אדרנליו ונוראדרנלין אשר מעבירים לגופנו את המסר כי אנו נמצאים בעת מצוקה וסכנה ויוצרים רצף של שינויים פיזיולוגיים כגון, העלאת דופק הלב ולחץ הדם, הגברת הפרשת הזיעה, הרחבת האישונים, עיכוב פעילות מערכת העיכול (עצירות, עלייה במשקל) ועוד. כן, פעמים רבות נוכל למצוא סימפטומים פיזיולוגיים אלו גם כשאנו לא במצב של מתח, "לכאורה", הסיבה לכך היא משום שחווית המתח הינה סובייקטיבית והאדם בתוכו ( ע"י דימיונות, מחשבות שליליות ורגשות שליליים) יכול להשפיע על גופו הפיזי ולחוות מצב של מתח, גם כשהוא מוגן בביתו מבצרו !
בעבר, המאמץ הפיזי שהושקע בפתרון הקושי, לברוח או להילחם, גרם לשריפה של מאגרי אנרגיה רבים בגופינו ושחרור מתחים. כך מצאה האנרגיה, אשר השתחררה לגופינו כתוצאה ממצב הלחץ, את פורקנה. כיום אין באפשרותנו בדרך כלל לברוח או להילחם (לא חוקי להלחם ברוב גורמי המתח שלנו – בן/בת הזוג/הילדים/הבוס וכיו"ב) וכאשר אנו חווים מצבי מתח המתלווים לאורח חיינו כגון: לחץ בעבודה, קושי בזוגיות, עומס בלימודים וכו', האנרגיה נשארת אגורה בתוכנו (וממשיכה להיאגר עוד ועוד במהלך הזמן) ואינה מוצאת את פורקנה, דבר היכול להשפיע לטווח הארוך בצורה ניכרת על מצב בריאותינו הפיזי והנפשי ( עודף אדרנלין…..).
בין גורמי המתח השונים בחיינו ניתן למצוא גורמים שונים, ביניהם:
- גורמים חברתיים- מעבר דירה, מעבר מדינה, לחץ חברתי, קשיים בזוגיות /גירושין או עם בני משפחה אחרים ,קשיי פרנסה, לחץ בעבודה וכו'.
- גורמים פסיכולוגיים, כגון: דימוי עצמי, מאפיינים אישיותיים אשר מקשים על האדם להסתגל לחיים ולשינויים, חוסר סיפוק, מופנמות.
- גורמים פיזיולוגיים, כגון: מחלות ,תאונות ,פציעות וכיו"ב.
אנו מגיבים לגורמי המתח השונים באחת או יותר מ4 הדרכים הבאות:
- פיזית – כגון דופק מואץ, לחץ דם, נשימה מואצת, הזעה .
- רגשית – רגשות שליליים כגון פחד, כעס, אשמה, חרדה.
- התנהגותית – תגובות אפשריות הינן למשל בכי, תוקפנות, רעד.
- קוגניטיבית – שינוים בחשיבה או תפיסת המציאות , בלבול ,קושי בקבלת החלטות וכיו"ב.
מחקרים רבים נעשו בדבר השפעת המתח על בריאותינו ולהלן מס' ממצאים: במחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, (אשר תוצאותיו פורסמו בעיתון המדעי European Journal of immunology ) בדקו החוקרים דר' הרפז עידן, פרופ' אלון מונסונגו ופרופ' חגית כהן (2013), את השפעתו של סטרס כרוני על מערכת החיסון. ממצאי המחקר הראו כי חשיפה לסטרס מפחיתה את מספר תאי מערכת החיסון באופן כזה שהביא לעלייה ביחס בין תאים שמעודדים דלקת לבין אלו שמרסנים אותה. כמו כן, ממצאי המחקר הראו כי מצב מתמשך של מתח מעלה את הרגישות לחלות בטרשת נפוצה.
נראה כי השפעותיו של המתח ניכרות בעיקר על מערכת כלי הדם והלב. מחקר שנעשה בדנמרק (Strok, 2003) הצביע על סיכון כפול ללקות בשבץ מוחי אצל אנשים שדירגו את עצמם קודם לאירוע כסובלים מרמת לחץ גבוהה לעומת אנשים שלא דיווחו על סטרס.
ממצאים נוספים בתחום מראים כי רמות גבוהות של קורטיזול (הורמון המופרש בזמן לחץ), המופרשות לאורך זמן, כתוצאה מלחץ מתמשך מתישות את גופנו ופוגעות בבריאותנו. בין ההשפעות השליליות שיש למצב זה, ניתן למנות תופעות כגון תיאבון מוגבר ותשוקת יתר למזונות מסוימים. מכיוון שאחד התפקידים העיקריים של הקורטיזול הוא לעודד את הגוף "לתדלק" מחדש את מאגרי האנרגיה שלו ישנה תחושת רעב מתמשכת אשר גורמת לסוג שומן אשר נוטה להתמקם באזור הבטן. שומן מסוג זה מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב, סוכרת וסרטן.
לסיכום, ניתן לומר כי ישנו קשר הדוק בין חלקיו השונים של האדם, גוף ונפש אחד הם ומושפעים זה מזה. מצבי מתח גורמים לשחרור של חומרים שונים בגופנו והללו משפיעים על גופנו ועל מצבנו הנפשי!
תרגול ההרפיה מלמד אותנו כי בידינו נמצא אחד הכלים היעילים והטובים ביותר להתמודד עם המתח בחיינו ועם ההשפעות הנלוות לו – זוהי תנוחת ההרפיה.
הרפיה ברמה הפיזית
כפי שצוין לעיל כשאנחנו מצויים במצב דחק (stress) מערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה ובמקביל מושבתת מערכת העצבים הפרה – סימפתטית זאת שאחראית על מרבית הפונקציות והתהליכים היומיומיים הנחוצים לבריאותינו כגון, עיכול המזון וספיגת החומרים המזינים שבו אל גופינו, האברים הפנימיים ותהליכי הגדילה והבריאות הגוף, בשל כך, המערכת החיסונית מדוכאת ומוחלשת מה שחושף את גופינו לסכנה מוגברת למחלות רבות הן ממקור חיצוני והן מחלות אוטואימוניות בהן מערכת החיסון המשובשת עצמה תוקפת את הגוף. ברור אם כן שמצב דחק (stress) שהופך לכרוני אינו רצוי.
גופינו זקוק לזמן הרפיה על מנת שנוכל לתפקד בצורה יעילה וממוקדת. אפילו ברמה הפיזית הבסיסית ביותר, כך למשל על מנת לשמור על בריאות השרירים יש לדעת להרפות אותם בדיוק כפי שצריך לדעת גם להפעיל אותם. בדיוק כמו במשל שהובא לעיל בו המשלנו את היכולת להרפות למערכת הקירור של רכב, כאשר הגוף וההכרה של האדם נמצאים בפעילות מתמדת ותחת עומס גדול ואנרגיה שרק הולכת וגוברת אך אינה מתורגמת לפעולה בשטח , היעילות שלהם בעבודה תפחת ("פול גאז בניוטרל") והשחיקה של הגוף והנפש תתגבר ביותר, ולכן יש לקרר את המערכת האנושית כדי לשמור עליה וכדי שתתפקד ביעילות.
כדי לווסת את כמות המתח ובזבוז האנרגיה יש ללמוד את אומנות ההרפיה. מאחורי כל כיווץ ופעולה עומדת מחשבה ופקודה של המוח, גם מאחורי תהליך ההרפיה עומדת המחשבה. כפי שנשלחת הודעה לכווץ את השרירים, כך נשלחת הודעה להרפות אותם. תהליך זה נקרא אוטוסוגסטיה-השאה עצמית .דרך המחשבה אנו מרפים את איברי גופנו.
להלן השפעותיה המרפאות של ההרפיה הפיזית:
- מערכת העצבים מגיעה למנוחה מוחלטת.
- מתבצעת אספקת דם סדירה לכל איברי הגוף.
- הורדה של לחץ הדם.
- נוצרת תחושת הקלה בלב,משום שהלב עובד פחות.
- תנוחה ההרפיה מסייעת לגייס את כוחות הריפוי של הגוף וע"י כך לרפא מחלות ולשחרר את המתח העומד מאחוריהן.
- בזמן הרפיה עמוקה, אנו נשארים ערים ומודעים ועל כן מסוגלים לחוש בתחושות של מתח וכיווץ בגופנו ולהרפותם, על כן, הרפיה עמוקה מעניקה ריפוי עמוק לגופנו ולנפשנו!
בחלק ב' של המאמר נרחיב ונסביר את המנגנונים המעורבים והתועלות הנוספות שיכולה ההרפיה לתת לנו ברבדים האנרגטיים ,המנטאליים והנפשיים ונחתום בהנחיה לתרגול בפועל.
כותבת המאמר :
סיגל שרף, מורה מוסמכת ליוגה , מלמדת יוגה לנשים ונערות ויוגה לילדים ומדיטציה לנשים בשילוב התבוננות ודמיון מודרך. בעלת תואר ראשון לפסיכולוגיה וכיום לקראת סיום תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות קלינית. מלמדת יוגה ומדיטציה בגליל המערבי: קבוצות יוגה לנשים בנהריה ושלומי , יוגה לילדים בנהריה ומדיטציה לנשים בנהריה. לפרטים נוספים ולשיעור ניסיון בחינם
050-8314252
תנוחת ההרפיה- שוואסאנה חלק א'- כיצד ללמוד לחיות נכון!,
אנו מעריכים פרטיות - לא נמסור את המייל שלך לאף אחד