כפי שציינו במאמר "מהי יוגה?" תזונה נכונה הינה אחד מחמשת העקרונות של היוגה.
ניתן לבחון את נושא תזונת האדם מכל מיני זוויות ואספקטים, עיקר ההתייחסות של היוגה הקלאסית לנושא התזונה הינה דווקא מהפן הרוחני שלה. אחד מכללי הניאמה – כללי ההתנהגות הנוגעים למשמעת האינדיבדואלית של שוחר היוגה הינו השאוצ'ה – הטהרה כשאחד מנדבכיה המרכזיים הנו טהרת המזון.

עניין הטהרה נוגע לא רק לסוג המזון אלא גם לניקיון בזמן הכנתו, טוהר האמצעים באמצעותם נרכש ולפני הכל גם כוונתו של זה הצורך אותו.

כוונת האכילה

את המזון יש לצרוך לא לשם סיפוק תאוות האכילה או תאוות המותרות גרידא המרחיקות את שוחר היוגה מתכליתו הרוחנית אלא על מנת לשפר את הבריאות, הכח, האנרגיה, החיות ואפילו את מצבו הרוחני של הסועד.

סוגי המזון

המזון צריך להיות פשוט, בסיסי, מזין, עסיסי ומרגיע. מומלץ להימנע ממאכלים חמוצים, מרים, מלוחים, חריפים, צורבים, לא טריים, חסרי טעם, כבדים ולא נקיים.

בני האדם הינם היצורים היחידים שאוכלים לא רק כשהם רעבים והרבה פעמים במקום לאכול בשביל לחיות, חיים כדי לאכול…

אכילה שלא מתוך צורך הגוף, לשם התענוג גרידא או בכמות מעבר לנדרש לגופינו תפר את האיזון הטבעי שלנו ותפגע בבריאותינו ויותר מכך תהפוך את גופינו למשכן של התמכרויותינו במקום למשכן הרוח וכאמצעי להתעלות רוחנית.

והחשוב מכל – על פי חכמת היוגה אופיינו מתגבש על ידי סוג המזון שאנו אוכלים והאופן בו אנו אוכלים אותו.

על פי הפילוסופיה ההינדית מתגלה התודעה בשלוש גונות – איכויות שונות:

סאטווה – התכונה הטהורה או המאירה המובילה לבהירות, הרמוניה ושלווה.

טאמאס – התכונה האפילה והמרסנת משלבת איכויות כמו הטעיה וערפול, אינרציה ובורות ומובילה למצב של אי פעילות וסטגנציה.

בעוד הסאטווה מובילה לכיוון החיובי הקדוש והטהור הטאמאס מוביל את האדם לכיוון הצד השני והאפל של המטבע.

בתווך בין שניהם שוכנת הראג'אס – המעניקה צמא פנימי (תשוקה) והרבה רגש שהרבה פעמים מטים את האדם לדרך עקלקלה ומסוכנת. כך למשל הם הופכים את האדם בזמן שהוא נלהב וחמדני לפגוע באחרים,גורמים לו להיות לעתים מלא תאווה ושנאה קנאה והונאה, הוא אינו מצליח לספק את תשוקותיו ,אינו יציב ונוטה להפכפכות,שאפתן ונוטה לאגור, זקוק לתמיכה, דיבורו מריר וקיבתו חמדנית.

את שליטת איכות הראג'אס מעודדים באמצעות צריכת מזונות מעוררים וממריצים כמו קפה, מלח, שוקולד, ביצים, דגים ומשקאות קלים. אכילה מהירה נחשבת גם היא לראג'אסית.

את הטאמאס באמצעות צריכת בשר ומזון ישן ומשומר, אלכוהול, שום, בצל, מזון רקוב, תוסס, חומרים משמרים ומזון מעובד מידי. גם אכילת יתר נחשבת לאיכות טאמאסית.

ואילו  שליטת אכות הסאטווה מתחזקת באמצעות מזון טרי כמו חלב, פירות חיים, ירקות חיים או מבושלים קלות, דגנים מלאים (שעורה, אורז בסמטי, לחם מלא) קטניות (שעועית), אגוזים, זרעים ונבטים, דבש ותה צמחים.

הבחירה אם להיות צמחוני או לא הינה בחירה אישית מכיוון שכל אדם מושפע מהמנהגים והמסורת לאורם גדל או בסביבה בה הוא חי. אך שוחר היוגה השואף מעבר לאספקט הפיזי גם לעבודה רוחנית יאמץ בדרך כלל במשך הזמן תזונה צמחונית כדי לעזור לו להגיע לתכלית זו.

במאמר הבא נעסוק בהיבטים השונים של התזונה צמחונית.

יוגה ותזונה – חלק א', 5.0 out of 5 based on 4 ratings

נשמח לשמוע את דעתכם על המאמר