יוגה ונשימה (חלק א') – נשמת חיים

מקור החיים

כאשר תשאלו בדרך כלל קבוצת בני אדם מהו מקור החיות של האדם או הדבר שבני אדם לא יכולים בלעדיו תתפלאו כי הרבה פעמים תקבלו תשובות לא נכונות בעליל כמו-אוכל,מים,שינה וכיו"ב.

למעשה ניתן לשרוד ללא אוכל במשך חודשים, ללא מים או שינה למשך ימים ,משך הזמן בו ניתן לשרוד ללא נשימה (קרי,הכנסת חמצן לגוף) נמדד בשניות או במקרה הטוב בדקות…לא בכדי נכתב בספר הספרים (בראשית פרק ב פסוק ז'):

"וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"

יתרה מזו, לתקינות הליך הנשימה חלק חשוב בשמירה על בריאות גופו ונפשו של האדם.

למרבה הפלא ביחס הפוך לחשיבות הנשימה לעצם קיומנו נמצאת תשומת הלב שאנו מקדישים לנשימה לעומת דברים חיוניים פחות כגון אוכל,שתיה ושינה.ככל הנראה נובע הדבר מכך כי הנשימה הינה פעולה אוטומטית.

אז אם הנשימה כל כך חשובה לעצם קיומנו ,בריאות גופנו ונפשנו,

מדוע רובנו נושמים לא נכון? ואפילו לא עוצרים כדי לחשוב על זה?

לפני שנוכל לנסות לענות על שאלות אלו יש להבין ראשית נשימה מהי?

נשימה מהי ?

תפקידי מערכת הנשימה:

  • ספיגת חמצן לדם.
  • פליטת דו תחמוצת הפחמן.
  • ויסות טמפרטורת הגוף.
  • איזון חומצה ובסיס-  בכל תרכובת יש מרכיבים בסיסים (מימן לדוג') ומרכיבים חומצתיים (חמצן לדוג') היחס בניהם נותן את מדד החומציות-מדד החומציות בגוף נקרא ph  גובהו הנורמלי  הינו 7.32 וכל סטייה ממנו  יש לה השפעה על הגוף ובריאותו. האיברים שמאזנים חומצה –בסיס הנן בעיקר הראות (באמצעות פליטת דו תחמוצת הפחמן) והכליות (מאזנות חומציות בעזרת מלחים שמייצרות).
  • הפרשת הורמונים- יש שיתוף פעולה בין הכליות לראות בנוגע לייצור הורמונים.

נשימה ויוגה

מערכת הנשימה מתחילה בפה ובאף.

ביוגה מתמקדים בנשימה מהאף. יש לכך הרבה סיבות אך ראשית ,על מנת להבין  לפחות את הגשמיות שבהן יש לעמוד על האספקטים הפיזיולוגים של מנגנון הנשימה:

  • באף יש שערות ובאפיטל של אזור האף "שערות" מקרוסקופיות (מיקרוטובולים) שחוסמות כניסה של חלקיקים  ובמקרה שכבר נכנסו מגרות את מערכת העצבים להתעטש אותו החוצה מה שהופך את האויר שנכניס דרך האף  למסונן יותר ואת פעולת הנשימה דרך האף לבטוחה יותר למניעת כניסת חלקיקים מן האויר .
  • הראות הינן אבר עדין ולכן חשוב שהאויר יגיע אליהן מסונן ככל האפשר ומווסת מבחינת טמפרטורה ולחות ולכן יש  באף מערכת קונכיות  ("מבוכים")  שמוליכה את האויר ומווסתת אותו מבחינת טמפרטורה ולחות. במקביל לקונכיות יש סינוסים-מערכת חללים בגולגולת שמהווה "מחסן" של אויר חם ולח. באופן נורמלי יש לנו נזלת שקופה שמטרתה ללחלח את האוויר,ברגע שיש חדירה של גוף זר למערכת או בזמן חולשה הן פיזית ו/או בשילוב  כשלים במערכת החיסון או מצבים דלקתיים הנזלת מתגברת ונהיית מודלקת (תגובה של מערכת החיסון) ויכולה לסתום את המעברים הצרים והמפותלים/הסינוסים (סינוסיטיס).
  • חוש הריח ,המצוי באפינו מבטיח כי בשאיפה של אוויר דרך האף נוכל להגן על עצמינו מפני שאיפת חומרים וגזים זרים או רעילים  באויר , מפני אויר מעופש וכיו"ב .

מכל האמור לעיל עולה בבירור כי מבחינה פיזיולוגית טהורה יש יתרונות רבים בנשימה דרך האף ואכן זהו האבר בו נשתמש לנשימה ברוב משך תרגול היוגה  ובמרבית תנוחות היוגה.

נציין דרך אגב,כי מפאת עדינותן של הראות והחשיבות לשמירתן בסביבה סטרלית ישנם מנגנונים שונים בגופנו הדואגים לכך.

כך למשל,ישנה "דלת" לקנה שכאשר שבולעים מונע מהאוכל לחדור לקנה.כאשר מוציאים אויר(בדיבור) הדלת הנ"ל אינה יכולה להסגר ויש חשש שחלק מהמזון יצנח לקנה (שנמצא לפני הושט לכיוון חוץ,ותמיד פתוח הואיל ויש לו טבעות סחוסיות ששומרות אותו תמיד פתוח) בדרך כלל הדבר יגרום למערכת העצבים ליצור תגובה של שיעול. הואיל והראות הן אבר מאוד עדין ,אם יכנס אליהן מזון(שמכיל אלפי חיידקים) יכול הדבר לגרום לדלקות חריפות.לא בכדי גרסו חכמינו ז"ל (תלמוד בבלי מסכת תענית דף ה עמוד ב ): "אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה".

פועל יוצא נוסף של מנגנון זה הינו,חשוב לדעת, רפלקס בסיסי שכשמגישים אוכל לפה ,גורם לנו לבלוע את מה שיש בתוך הפה כדי שלא יכנס האוכל שבפה לקנה הנשימה ולכן אגב ,כדי לאכול אכילה בריאה עדיף להניח את הכף/מזלג  עד שלעסנו טוב את האוכל שאם לא כן יש חשש שמא נבלע אוכל לא לעוס בגלל הרפלקס הנ"ל (מעבר לסכנה של חנק,פגיעה בוושט וכיו"ב עצם בליעתו של אוכל לא לעוס גורמת לפגיעה בתהליך העיכול התקין וריבוי חיידקי ותהליכי ריקבון במערכת העיכול).

חשיבות הנשימה ליתר הגוף

כדורית דם אדומה – מולקולות של המוגלובין(חלבון)וברזל-שמושך חמצן ,מה שהופך את כדוריות הדם האדומות  לנשאיות של חמצן ומאפשרות מעבר של חמצן מהריאות למערכת הדם ,דרך הנאדיות שמקיפות את הריאות ובאמצעות מפל ריכוזים-שיוצרים דיפוזיה של החמצן מהריאות למערכת הדם,כדוריות הדם יסיעו את החמצן לאברים ושם בגלל עיקרון מפל הריכוזים ייספג באברים. החמצן דרוש לאברים הואיל והוא מספק (בשילוב עם סוכר) אנרגיה (atp).

איך אנו נושמים?

הראות עטופות בקרום בו יש חלל ובו נוזל צמיגי שמחובר מצידו השני לצלעות ,כאשר הצלעות מתרחבות (מתרחקות אחת מהשנייה) נוצר תת לחץ  האוויר מבחוץ נכנס פנימה כתוצאה מעקרון מפל הריכוזים.

את מערכת הנשימה מפעילים שרירי שאיפה ונשיפה.

שריר הנשימה העיקרי: הסרעפת (הדיאפרגמה).בנשיפה היא עולה בשאיפה יורדת.

כששרירי השאיפה עובדים הם מרימים ומרחיבים את כלוב הצלעות ובמקביל לירידת הסרעפת יוצרים חלל גדול שבתוכו (הראות) נוצר תת לחץ  מה שגורם לאוויר מבחוץ להכנס פנימה מאליו.

במצב מנוחה ברגע ששרירי השאיפה מרפים, כלוב הצלעות מתכווץ-האויר יוצא החוצה.

כשאנו נושפים בכח-שרירי הבטן, הסרעפת והשרירים הבינצלעיים הפנימיים מתכווצים ותהליך כיווץ בית החזה מואץ.

באופן טבעי השאיפה היא תהליך אקטיבי והנשיפה פאסיבית,באופן מודע ניתן להפוך את זה כפי שאנו עושים במהלך רוב תרגילי הנשימה וניקוי מערכת הנשימה ביוגה עליהם נפרט יותר בחלק ב' של המאמר.

VN:F [1.9.22_1171]
Rating: 5.0/5 (6 votes cast)

יוגה ונשימה (חלק א') – נשמת חיים, 5.0 out of 5 based on 6 ratings

נשמח לשמוע את דעתכם על המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


8 + 1 =

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>