יוגה ונשימה (חלק ב') – נשימה נכונה
הנשימה הטבעית –
מי מאתנו לא התבונן פעם בתינוק ישן? פניו השלווים, בטנו עולה ויורדת ברכות עם כל שאיפה ונשיפה. עכשיו התבונן בעצמך בראי ונשום. האם גם בטנך עולה ויורדת בעת הנשימה? אם אינך מתרגל יוגה סביר להניח שככל הנראה תשובתך הנה: לא!
תינוקות נושמים נשימה סרעפתית, בשלב כלשהו בהתפתחותם ומסיבה לא ברורה רובם ככולם של בני האדם החיים בעולם המערבי עוברים לנשום נשימה חזית (מהפה לחזה).
כתוצאה מכך חלק נכבד של הריאות (התחתון) איננו נמצא בשימוש כלל רוב הזמן, אין בו תחלופה של אוויר טרי והוא הולך ומתנוון. בתחתית הראות מצטברים פסולת ורעלים.
אדם נורמלי ששואף מכניס את האויר לחזה – משתמש מקסימום בכ- 20% מנפח הראות.
בנשימה סרעפתית משתמשים ב- 80%-90% מנפח הראות.
על מנת לסבר את האוזן, אם ניתן לאדם הממוצע לנשום בתוך שקית נייר ממוצעת, ייקח לו בין 4 ל- 5 נשימות בכדי לנצל את תכולת החמצן שבשקית במלואה בעוד שמתרגל יוגה מנוסה יעשה זאת בנשימה יוגית מלאה אחת.
"הרחב פיך ואמלאהו"- כשמרחיבים את הכלים מקבלים יותר.
נשימה סרעפתית מרחיבה את הראות כלפי מטה ומגדילה את נפח חללן. הנשימה הבטנית (סרעפתית) עוזרת לטהרת הדם (ריוויו בחמצן, הוצאת הפסולת וכיו"ב).
אבר הנשימה
ביוגה נושמים דרך האף (שאיפה ונשיפה) בחלק א' של המאמר יוגה ונשימה כבר עמדנו על חלק הסיבות הפיזיולוגיות לכך. נציין סיבה נוספת שהשאיפה והנשיפה דרך הנחיריים הינה איטית יותר מאשר דרך הפה ולכן החמצן נשאר זמן ארוך יותר בגוף ומנוצל בצורה מקסימאלית לצרכיו.
מבחינה אנרגטית: היוגה מסווגת לכל נחיר אנרגיה מסוג אחר:
- נחיר שמאל – אנרגיה של קור / ירח / יין
- נחיר ימין – אנרגיה של חום / שמש/ ינג
הנשימה מהאף מאזנת את שני הצדדים ומחברת אותם(בסוף המחיצה מתחברים שני צינורות הנחיריים).
האף מווסת את הנשימה בכך שמחליף את הנחיר הדומיננטי כל 3 שעות כל ימי חיינו.
במאמר מוסגר נציין כי בתרגיל היוגה -נשימת נחיריים מתחלפת עושים את אותה פעולה באופן יזום ומהיר, מה שמאפשר איזון אנרגטי מאוד משמעותי שיוצר אצל המתרגל איזון, ריכוז והשקטה. מקובל לשלב בתוכה עצירת נשימה מאפשר לראות שהות לספוג את כל החמצן שהכנסנו לראות ולנצלו. כמו כן הואיל ויש סינרגיה בין הנשימה למחשבה ,עצירת הנשימה עוצרת/מאיטה את תהליך החשיבה מה שעוזר למיקוד ולמרכוז המחשבה.ניתן וכדאי בזמן עצירת הנשימה לתרגל התבוננות.
כיצד נלמד לנשום נכון?
סור מרע ועשה טוב – הרמב"ם מגדולי חכמי הרפואה אומר שכדי לעקור מידה כל שהיא צריך ראשית ללכת לקיצוניות השנייה ורק אחר כך להתאזן ("שביל הזהב").לפיכך למרות שבסופו של דבר אנו רוצים להגיע לנשימה מלאה (בטן-צלעות-חזה) על מנת לשרש את הרגלנו הרעים (נשימה חזית בלבד) נלך אל הקיצוניות השנייה ובשלב ראשון נתרגל רק נשימה סרעפתית (בטנית) למשך חודש לפחות.
נתחיל בכך שנשכב על הגב על גבי מזרון יוגה או שטיח,רגלים ברוחב בכתפיים אצבעות שמוטות לצדדים (עקבים כלפי פנים).נכניס את הסנטר קמעה פנימה ונאריך את העורף על גבי המזרון. נשים את כפות הידיים על הבטן ישנן שתי אפשרויות:
- ידיים מאוזנות על הבטן כשהאצבעות נוגעות אחת בשנייה
או
- יד ימין על הבטן מעל הפופיק ויד שמאל על הלב כבקורת שהחזה לא זז.
נראה לעניות דעתי שכדאי להתחיל עם הראשונה ואחר כך לעבור לשנייה.
נשאף שאיפה עמוקה מהאף אל הבטן ו"ננפח את הבטן" בהכנסת אויר ו"נמחוץ" את הבטן בהוצאת אויר דרך האף בנשיפה איטית (ניתן לעזור בסוף הנשיפה עם הידיים ואפילו לעשות מסאג' לאברים הפנימיים).
אצל רוב בני האדם הסרעפת מנוונת לכן בהתחלה יתקשו לנשום ויתלוננו שאין להם מספיק חמצן.לאור הסיבות שפירטנו לעיל כדאי מאוד להשקיע בדבר ולא לוותר.נמשיך בנשימות כאלה לפחות מספר דקות ונעלה במשך הזמן מתרגול לתרגול(אפשר עד 15-20 דקות) עד ש"נקנה " את הנשימה הסרעפתית בטבע.
בשלב זה כדאי ומומלץ להתחיל לתרגל את הנשימה הנ"ל גם בישיבה (באותו אופן שתרגלנו בשכיבה) ולאחר ש"קנינו " גם אותה ניתן מדי פעם לנסות ולתרגל אותה גם בעמידה על מנת שנוכל לשלב אותה "בתוך החיים" .לאחר שנשלוט בנשימה הסרעפתית נוכל ללמוד נשימה יוגית מלאה ותרגילי נשימה וניקוי הראות עליהם נרחיב בחלק הבא של המאמר.
יוגה ונשימה (חלק ב') – נשימה נכונה,
אנו מעריכים פרטיות - לא נמסור את המייל שלך לאף אחד